המדריך ליוקר הדיור בישראל

הסיבות לעליית מחירי הדיור 

מאז 2007 ועד 2011 עלו מחירי הדיור בממוצע בשיעור של כ-60% - כדי לפתור את בעיית מחירי הדירות בארץ ביעילות, צריך להבין קודם מדוע מחירי הדירות בארץ גבוהים? 

דף זה מאגד את המידע הקיים באינטרנט ובא לענות על השאלה מדוע מחירי הדירות בישראל מאמירים מידי שנה. שקוף באוהל אשר ערכו ובנו את הדף הבא המהווה אוסף של מידע אודות הסיבות לעליית מחירי הדיור. הבאנו את המידע לכאן, סיכמנו וקיצרנו כדי לאפשר לכם הצצה לסיבות לעליית מחירי הדיור, בתקווה שתרצו לדעת יותר ותיגשו לעמוד המקורי שקוף באוהל – הסיבות לעליית מחירי הדיור

1. סיבות דמוגרפיות 

גידול אוכלוסיית ישראל  - ישראל היא אחת המדינות המערביות שבה יש גידול מתמיד באוכלוסיה, דבר המוביל לעליית מחירי הקרקע. בישראל עלות הקרקע מהווה בין חצי לשני שליש מעלות הדירה. כך למשל, אם ישראל מכפילה את כמות האוכלוסיה שלה בכל 33 שנה, פרוש הדבר שבכל 33 שנה, יש צורך לבנות כמות דירות שמתאימה לסך כל הדירות שנבנו כאן מאז ומעולם. כך, אם בסמוך לקום המדינה נדרשו למשפחה מספר שנות עבודה ספורות בכדי לחסוך את הכסף הנדרש לקניית דירה, כיום אותה משפחה בעלת הכנסה ממוצעת נדרשת לזמן עבודה של כ-20-30 שנה על מנת לקנות דירה.

היצע וביקוש - כאשר צריכה של דבר מסוים גדלה מעל סף מוגדר, יש צורך להקטין את הצריכה ולייעל את המשק. דבר זה גורם להגדלת מחירים חדה. כך לדוגמה כאשר השטחים הפתוחים לבנייה בתל אביב נגמרים, המחיר של הדירות בעיר מתחיל לעלות בקצב מהיר בהרבה יחסית לעליה מלפני כן. לפי התאחדות הקבלנים, יש צורך בתוספת בנייה של כ-40,000 יחידות דיור בשנה על מנת לצמצם את הפער בין ביקוש להיצע. עקב הגידול באוכלוסיה, נתון זה צריך לגדול גם כן מדי שנה (בממוצע רב שנתי).

עליה בשיעור הגירושין ובמשפחות חד הוריות - בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, יש גידול חד באחוזי הגירושים וכן גידול במשפחות חד הוריות. הגדלת אחוז הגירושין נחשבת לגורם ידוע בקרב גורמי נדל"ן כסיבה לעלייה במחירים היות ועלייה זו תורמת להגדלת הביקוש לדירות. שכן במקום דירת 3-4 חדרים למשפחה של 4 נפשות, לאחר הגירושין יש צורך ב-2 דירות נפרדות[2] .

2. בעיות הקשורות בתחבורה ובתכנון עירוני 

העדר תחבורה ציבורית יעילה - תשתיות הרכבות בישראל מועטות התפקוד שלהן לקוי. מעט קווי מסילות, חוסר תיאום בין רכבות לאוטובוסים, היעדר תחנות בערים מרכזיות ובעיתיות בהגעה לתחנות הקיימות מסרסים את השימוש בתחבורה הציבורית בישראל. עקב כך קשה להתנייד לעבודה ולסידורים בערי הלוויין של תל אביב ללא מכונית פרטית. הן העלות של אחזקת רכב פרטי והן העלות העולה של תחבורה ציבורית בישראל גורם לאנשים להעדיף לחיות כמה שיותר קרוב למרכז תל אביב ומעלה את הביקוש לאזורים אלו. כמו כן, היעדר היעילות בתחבורה הציבורית בישראל, מגביל את אפשרויות הדיור שכן העבודה והחיים מצויים בעיקר במרכז הארץ. אך נסיעה לפריפריה, כדוגמת קו נהריה-ת"א אורכת זמן רב (שעתיים נסיעה ברכבת). אבל תתארו לעצמכם אוטופיה: נסיעה מנהריה לתל אביב הייתה נמשכת חצי שעה בלבד. האם אז הייתם שוקלים לגור בנהריה? הלוא המרחק בין נהריה לתל אביב הוא בסה"כ 150 ק"מ ורכבות מודרניות עושות מרחק זה בחצי שעה. 

צפיפות ובנייה לגובה - צפיפות אוכלוסין גבוהה מעודדת בנייתם של מגדלים גבוהים. ואולם, מעל גובה מסויים קרי, מעל 6-8 קומות, מתחילות עלויות גבוהות של הקמה ותחזוקת בניינים. לדוגמה בבניית מבנה שכזה נצרכים יותר חומרי בטון ופלדה, יש צורך במעליות, ציוד כיבוי אש, ציוד מים ומערכות מיזוג אוויר מתקדמות יותר. בנייה זו לפיכך מייקרת את מחירי הדיור. כך למשל מסיבה זו התנגד הצוות של תוכנית ישראל 2020 לבנייה מעל 10 קומות (הצוות המקצועי של התוכנית היו מתכנני ערים ואדריכלים ברשותו של מר אדם מזור, עירוניות מתחדשת).

פרבור בישראל – מגמת צמיחת אזורי הפרברים העירוניים הינה מגמה מקבילה למגמת מגדלי הדירות. שכונות פרברים הינן יקרות יותר להקמה ולתחזוקה יחסית לדירות עירוניות (בבניין נמוך). הערכה אחת מדברת על עלות של פי 1.5 מעלות של דירה רגילה. מגמות הפירבור גורמת לבזבוז מאסיבי של שטח דבר שגורם בעצמו לייקור נוסף של הקרקע, כמו כן בעיות הפירבור גורמות לאי יעילות של שירותי רשת, ובראשם תחבורה ציבורית. 

הפרדת שימושי קרקע  - הפרדה לאיזורי מסחר ומגורים לדוגמה, גורמת לכך שבשעות הבוקר הרחובות והבתים באזורי המגורים ריקים כמעט מאדם, ובלילה אזורי העסקים הם הנטושים. דבר זה כרוך בהקמה כפולה של תשתיות כמו כבישים, מדרכות ביוב, וכן גורם לאי יעילות בתחבורה ותלות ברכב פרטי - ושוב לעליית מחירי הקרקע והדירות. [6] עירובי שימושי קרקע היה יכול להקטין הן את הוצאות התחבורה, הן את בזבוז השטח לטובת מכוניות והן לתרום להקטנת הביקוש לדיור - לדוגמה משרד שממוקם בתוך הבית או בבנין או בבנין סמוך - מאפשר לנצל חללים עירוניים בלתי מנוצלים כמו דירות מרתף, וכן להשתמש במשרדים ובמבנים קטנים יותר ולחסוך שימושי קרקע.  

בזבוז שטח לטובת מכוניות - שטח גודל מהשטח העירוני מוקדש לכבישים למכוניות ולחנייה למכוניות (לפחות 20% מהשטח העירוני). בבניית בתים חדשים יש תקן שעל פיו חייבים לבנות חניה לכל דירה. [7] דבר זה עולה כסף רב שמגולם במחירי הדירות. על פי פרופסור דונלאד שופ יש לייקר את החנייה ולעודד תחבורה ציבורית, כדי שאנשים ישלמו מחיר ריאלי יותר על שימוש ברכב הפרטי, ויעברו לחלופות (חנייה).

צפיפות בנייה נמוכה מידי ושטחים פתוחים  - בישראל יש תקנים נדיבים לגינון ציבורי. דבר זה לכאורה משפר את איכות החיים, אבל בפועל זה מוריד את רמת הצפיפות העירונית, גורם להתארכות הנסיעות וליצירת שטחים מתים בעיר. אפשר לראות מרחבים גדולים (ונטושים ) בעיירות פיתוח וכן "גינות פרטיות" שלא משרתות שום דבר , זאת לעומת המרחב העירוני (רחובות כמו שיינקין) שבו יש צפיפות גבוה יותר ופחות גינות [8] צפיפות נמוכה גורמת לבזבוז שטחים בעיר ולכן לייקור הקרקע [9]. בנוסף צפיפות בניה נמוכה מידי תורמת לאי יעילות של תחבורה ציבורית שהיא גורם מרכזי בייקור הדיור. 

תכנון מוטה רכב פרטי - אי היעילות בתחבורה ממשיך גם במרחקים קצרים יותר. המרחק בין פתח תקווה לתל אביב הוא בסך הכל 14 ק"מ. בישראל עושים את המרחק הזה בבוקר במשך שעה וחצי. פתרונות של BRT (תחבורת אוטובוסים מהירה) יחד עם נתיב תחבורה ציבורית לאוטובוסים ותחבורת מעברים יכולים לקצר את משך הנסיעה מדלת לדלת לחצי שעה ופחות. אלא שלשם כך יש לקחת זכויות רכב מהרכב הפרטי שבמשך שנים הופלה לטובה על חשבון שאר משתמשי הדרך.  יש דרכים רבות לייעול התחבורה הציבורית. אלא שהממשלה מרוויחה כ-20 מיליארד ש"ח בשנה ממיסים הקשורים ברכב. לעומת זאת המשק כולו מפסיד כ-40 מיליארד ש"ח בגלל השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי והנהגים מוציאים עוד כ-60 מיליארד ש"ח בשנה (או כ-30,000 ש"ח בשנה למכונית, על כל אחת מ-2 מיליון המכוניות בישראל). הוצאות הרכב עוד גדלות בפרברים שם יש צורך בעוד מכוניות שצריכות לנסוע מרחקים גדולים יותר [10]. 

3. בעיות הקשורות לאופי התנהלות מוסדות הבנייה בישראל 

מחסור באישורים לבניית דירות עירוניות כתוצאה מסיאוב ושחיתות מנהלית - הבלוגר יואב לרמן טוען שעיקר הביקוש לדירות הן דירות במרכזים עירוניים כמו תל אביב. הביקוש שם הוא לדיור צפוף בלי הרבה שטחים פתוחים, ובמקומות שאין בהן חניות. עודף רגולציה, שחיתות וקיבעון מחשבתי של משרד הפנים לא מאפשרים לבנות את הדירות החדשות במקומות אלה, אלא בעיקר פרוייקטים של שכונות חדשות שלמות בפאתי העיר, או מגדלי יוקרה לאלפיון העליון ^[2]. לרמן מציין כי העדר שוק חופשי בשוק הדירות, לא מאפשר לדוגמה להסב בנייני משרדים נטושים למגורים, ומחייב בנייה של חניות לכל דירה.^[3]

יצירת מחסור על ידי השלטון במטרה להחליש את מוסדות התכנון - החברה להגנת הטבע טוענת כי אין מחסור בקרקעות או בתוכניות לבניית דירות. לטענת הארגון, נתניהו מבצע בשנתיים האחרונות מהלך ציני של תקיעה של בניית דירות חדשות, במטרה לקדם את תוכנית הרפורמה שלו בקרקעות ובתכנון. כמו כן מזהירים בארגון ובארגונים סביבתיים נוספים כי החלשת הוועדות תגרום לנזק ארוך טוווח בדמות פיתוח עירוני פרוע ופרבור. [10] 

מונופול של המדינה על הקרקע - קרקע כאמור, היא המרכיב המרכזי בעלות הדירה בישראל. מנהל מקרקעי ישראל אחראי על הקצאת רוב הקרקעות בישראל. זהו מונופול. הטענה הכלכלית לגבי מונופולים היא שהם רוצים למכור מעט יחידות וביוקר. בנוסף יש טענה כי לממשלה יש אינטרס למחירי נדל"ן גבוהים בגלל שהדבר מוביל להגדלת ההכנסה ממיסים (אם כי לדבר זה יש גם צד שני - הפסד מיסים בגלל שפחות אנשים קונים דירה, וגם בגלל שיש התמרמרות ציבורית בנושא). לממשלה ולמפלגות יש השפעה ניכרת על מנהל מקרקעי ישראל. טענות אלה מתגבשות לכדי טענה כי מנהל מקרקעי ישראל מספק פחות מידי קרקע לבניה וכך שומר את מחיר הקרקע גבוה באופן מלאכותי. ראו לדוגמה את טענות של הכלכלן העירוני נחמן שלף [11] 

בעיות בירוקרטיות - לפי מדד "Ease of Doing Business" של הבנק העולמי ישראל נמצאת במקום ה-121 בעולם במתן אישורי בנייה מרשויות המדינה ובמקום ה-147 ברישום נכס, הרבה מעבר לרוב מדינות המערב. הנתון הזה מקשה על יזמים לפתח קרקעות, לבצע פינוי בינוי ולמכור דירות, מה שמוביל לירידה בהיצע ולעלייה כמעט תמידית במחירים, כשיש עלייה חזקה בביקוש^[4].   לפי טענה זו, שמובאת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי שרוצה להוריד את המחירים בארץ חייב ללחוץ על הממשלה לבצע מהפך שלם בתפיסה התכנונית בארץ, שתבוא לידי ביטוי בפישוט הליכי רישוי מחויבים למציאות וביטול מנגוני בירוקרטיה מיותרים. מתנגדים לנתניהו כמו חבר הכנסת דב חנין, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה וחברה טוענים כי זהו טיעון מוטעה. אין לטענתם עיקוב בתהליכי התכנון, כי אם בשלבים אחרים של הבנייה - לדוגמה ספקולציה של קבלנים שמחכים שמחיר הקרקע יעלה לאחר שכבר קיבלו אישור בנייה. מאידך, ישראל סובלת קשות מהעדר תכנון עירוני (לדוגמה תחנות הרכבת נבנות בשולי הערים ולא בתוך הערים), כך שסתם "מסלול מהיר" עלול להוריד את המחירים לזמן קצר ולגרור בעיות קשות יותר מאוחר יותר. במקביל, יש מונופול של מידע על תשתיות הבינוי (רכוש של מרכז למיפוי ישראל), תוכניות הבניה מפורסמות בצורה לא נגישה (בצורה של גוש וחלקה בעיתונות הכתובה), מעכרים מקבלים כסף ממי שמעוניין לבנות ומקדמים את האינטרסים שלו בוועדות. כמו כן, העיריות מושחתות ולא פעם הוועדות העירוניות בנושאי בנייה מקדמים אינטרסים של מקורבים לראשי הערים או לתומכים פוליטיים שלו. חוסר השקיפות והשחיתות תורמים לעליית מחירי הדיור. 

מכרזים של מנהל מקרקעי ישראל - נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, טוען כי סיבה אחת ליוקר הדיור היא שיטת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל. המנהל מפרסם מכרז על קרקע והזוכה הוא מי שמציע את המחיר הגבוה ביותר על הקרקע. דבר זה יוצר לחץ מתמיד לעליית מחירי הקרקעות. התאחדות הקבלנים קוראת לשנות את שיטת המכרזים[13] 

4. דירות כהשקעה וסיבות פיננסיות 

חוסר אטרקטביות של אפיקי השקעה אחרים - אזרח ישראלי שהרוויח כסף או שלווה כספים, יכול לבחור להשקיע אותו במספר אפיקי השקעה; השקעה במניות בבורסה, קניית אג"ח מדינה או קונצרני, שמירת הכסף בבנק או בתוכנית חסכון. ואולם, האפיקים של השקעות בבורסה ושל החזקת הכסף כפיקדון בבנק אינם יעילים בישראל. השקעה בבורסה או בקרן השקעות בעייתי בישראל בגלל ריכוזיות שוק ההון ועמלות ניהול גבוהות בישראל. אם כך, האפיקים האטרקטיביים בפני המשקיע הישראלי הם השקעה במניות בחו"ל, השקעה בסחורות, והשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. השקעהבמניות בחו"ל דורשת מעקב וידע, וחשופה לשינויים בשער המטבע. בדומה לה, השקעה בסחורות הינה רבת סיכונים. ועל כן, הגיוני שהחוסך הישראלי ישקיע יותר בשוק הנדל"ן.ההשקעה בנדל"ן תורמת לעליית הביקוש לנדל"ן וכך מובילה לעלייה נוספת במחירי הדירות. [14][15]

ספקולציה על מחירי הדירות (מצד משקיעים) - המצב של עלייה ארוכת טווח במחירי הדירות והקרקע ידועה היטב למשפחות עמידות ועשירות בישראל. משפחות רבות התעשרו בזכות קרקע שקיבלו במקרה במתנה מהמדינה בצהלה, או ברמת אביב, או קנו בזיל הזול בעבר. במצב זה אנשים מוכנים להשקיע מאמצים רבים כדי לקנות דירות, משום שיש לכולם ציפיה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות. (המנגנון הבסיסי הוא עלייה המחירים בגלל שהביקוש ממשיך לגדול עם הגידול באוכלוסיה, בעוד שהשטח אינו גדל). הציפיה מתממשת ויוצרת גל חדש של ציפיות להמשך העליות. החשיבות של קניית דירה כדי גורמת לאנשים לקחת משכנתא גבוהה. דבר זה גורר מצב שבו מצד אחד יש ביקוש גבוה לדירות, ומצד שני חצי מהמחיר שמשלמים על הדירה הוא בעצם החזר חוב המשכנתא. דבר זה בתורו מעודד את הבנקים לתת משכנתא נמוכה - דבר שדוחף עוד יותר את מחיר הדירות. במאמר בדה-מרקר נטען כי מחצית מהדירות נקנו על ידי משקיעים, דבר שהביא לעליית מחירים^[5]. 

ספקולציה על מחירי הדירות (מצד קבלנים( - לפי טענת חבר הכנסת דב חנין, סיבה אחת לעליות המחירים היא קבלנים שמקבלים אישור על תוכנית בניה, אבל מעקבים את הבניה במקום בציפייה לעליית מחירים. לטענתו, 160,000 יחידות דיור נמצאות במצב זה. הממשלה לא מתערבת בנושא בגלל אידאולוגיה כלכלית של אי התערבות. [16] 

מתן אשראי גבוה וריבית נמוכה - כיום הציבור מקבל אשראי גבוה, והדבר מתבטא ביכולת קנייה הגדולה מיכולותיו של הציבור. כתוצאה מכך עולים מחירי הדיור, וכך למעשה נכנס הציבור הרחב לחובות אשראי גבוהים יותר ויותר. הגבלת האשראי, תאפשר למשק להתאזן לכוח הקניה האמיתי, אם כי במחיר האטה במשק ואבטלה גואה ^[6]. דברים אלו נשמעים גם על ידי ד"ר ירון זליכה, המתריע על המצב בו בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה אשר עוזרת לו לקנות מט"ח וכתוצאה מכך ריבית הפריים נמוכה, והמשכנתאות זולות. עקב כך יש כסף רב בשוק, שיוצר עלית מחירי דירות. ^[7]

גידול באי השוויון הכלכלי  - בעשורים האחרונים גדלו מאד הפערים הכלכליים בישראל. בתוך כשני עשורים ישראל הפכה מאחת המדינות המערביות השוויוניות ביותר לאחת המדינות המערביות בעלת הפערים הגדולים ביותר. יש סיבות שונות לגידול בפער הכלכלי בישראל. בינהן גלובליזציה, אי שוויון בהשכלה, אי שוויון בתחבורה שחיתות ובעיות הקשורות בשוק ההון כגון כלכלה ריכוזית, מיסוי רגרסיבי ועוד.  בחברה שבה יש אי שוויון גדול, ייתכן מנגנון של "אינפלציה פנימית" כלומר ירידה בכוח הקניה של כספם של רוב האנשים על ידי מנגנון שונה מאשר אינפלציה של הדפסת כסף אלא על ידי הגדלת אי השוויון. כך, קבוצה של מיעוט קטן בעלת כסף רב משקיעה בנדל"ן. בצורה זו קבוצה זו מעלה את הביקוש בשוק הנדל"ן - הן את הביקוש לדירות יוקרה והן את הביקוש לדיור כללי ולקרקע (כהשקעה)- דבר שמעלה את מחיר הדיור.  במקביל, השכר הראלי של רוב האולכוסיה לא גדל בקצב של מחירי הדיור - כך שההכנסה הראלית של הישראלי הממוצע ובעיקר של הישראלי השכיח יורדת ביחס למחירי הדירות. למעשה רוב האזרחים נפגעים מעליית מחירי הדיור הן בגלל עליית דמי השכירות והן בגלל שעליית הרנטה מייקרת את המוצרים והשירותים שהם קונים בעיר. דבר זה מגדיל עוד יותר את הפערים כפי שמוסבר בסעיף הבא.  

משוב חוזר של מחירי דיור גבוהים וגידול בפערים  - סיבה חשובה לגידול בפערים הכלכליים היא עליית מחירי הדיור. מעלייה כזו נהנים מי שיש בבעלותם דירות או שהם קונים דירות נוספות. בדרך כלל בעלי הדירות נמנים על המעמדות העשירים יותר בחברה. יש מספר משפחות ואנשים שיש להם עשרות ומאות דירות בבעלותם, והם מרווחים עליה רנטה. במקביל, המעמדות העניים יותר צריכים לשכור דירות, כי אין להם גישה למשכנתא משתלמת, או כי אין להם הכנסה יציבה להחזקת משכנתא כזו. במקביל הדירות שבבעלותם אם בכלל הם בפריפריה ולכן השפעתם על שוק הדירות בשווקים החמים והמשתלמים יותר זניחה. עבור שוכרי הדירות עליית מחירי הדירות פרושה הגדלת ההוצאות והרעת מצבם. במקביל עליית מחירי הדירות דוחקת ישראלים עניים יותר הרחק מהעיר וכך פוגעת באפשרויות הפרנסה שלהם. זה המנגנון שבו עליית מחירי הדירות מגדילה את הפערים הכלכליים בישראל. כפי שמוסבר בסעיף אחר, הגידול בפערים דוחף למעלה את מחירי הדירות במונחים ראליים עבור רוב האוכלוסייה.  הגידול בפערים הכלכליים יכול בתורו לגרור עלייה במחירי הדירות (עד גבול מסויים). הגדלת כמות העניים היחסיים פרושה הקטנת אחוז האנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. דבר זה פרושו שאחוז השוכרים בשוק גדל, ולכן יוצר גידול בשוק להשכרת דירות. דבר זה גורר הגדלת הרנטה על החזקת דירה ולהגדלת הביקוש מצד מי שיכול לקנות דירה.

מיסוי  - בפשטות - כמחצית ממחיר הדירה שאתם קונים מורכב מיסוי^[8]. שלטונות המדינה גובים מיסים רבים בתהליך ההקמה של דירה: מס רכישה על קרקע, מס שבח, היטל השבחה,אגרות בניה, היטלי פיתוח/סלילה/ניקוז וצנרת, ומיסים רבים הן על הבנייה והן על חומרי הבנייה. כך לדוגמא, דירה שמחירה מליון שקלים, תעלה ללא מיסים רק חצי מליון שקל.  

מסחור בעובדים זרים  - נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, טוען כי מחסור בעובדים זרים בענף הבניין גורם להאטת הבנייה ולייקור הדיור. בובליל טוען כי בעבר היו 80,000 עובדים זרים בענף אך בשנת 2010 נשארו רק 8,000 עובדים. דבר זה מקשה על בניית 40,000 דירות בשנה שהן היעד של שר השיכון כדי להגדיל את היצע הדירות.[17] 

5. סיבות כלל עולמיות 

התייקרות חומרי הגלם והאנרגיה  - בעולם יש מגמה ארוכת טווח בעשור האחרון של התייקרות הנפט ודלקים אחרים. אולי בגלל שיא תפוקת הנפט. מחירי האנרגיה משפיעים מאד על הפקת חומרי גלם עתירי אנרגיה הדרושים לענף הבנייה. בנוסף עליית מחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על עלויות הובלה והקמה של בניינים וגורמת להתייקרות נוספת. 

כסף חם עולמי  - לפי מייקל רובות'אם‏ אחת הסיבות המרכזיות לעליית מחירי הנדל"ן בארצות הברית ובבריטניה לפני משבר הסאב-פריים היתה כסף חם שמחפש אפיק השקעה. הכוונה לספקולנטים שהרוויחו מיליוני דולרים במשחקים פיננסים שונים כמו סחר בנגזרות, מינוף פיננסי של נגזרות בשוק הנדל"ן האמריקאי, ועוד. ספקולנטים אלה מחפשים השקעות יציבות שישמרו להם על ערך הכסף הקל שהם הרוויחו. אפיק השקעה מרכזי שכזה הוא נדל"ן. היבט אחר הוא בנייה של דירות יוקרה על ידי המתעשרים החדשים. הכסף החם הזה העלה את מחירי הנדל"ן בעיקר במרכזי הערים הגדולות. בועות נדל"ן של כסף חם גורמות לעליות מחירים לא רק בתל אביב אלא בערים רבות נוספות בעולם [18]. לא ברור כמה מהכסף החם העולמי הגיע גם לארץ, ועד כמה הוא תרם לעליית מחירי הנדל"ן בישראל. כך למשל קניית דירות על-ידי יהודי צרפת. 

6. סיבות מוניטריות 

מחירי הדירות עולים כפי שמחירי מרבית המוצרים עולים בהתמדה. למרות שהיינו מצפים שבשל התקדמות הטכנולוגיה מחירם של מוצרים בסיסיים כגון ביגוד הנעלה ומזון ירד, המחירים במגמת עלייה והדירות אינן יוצאות מהכלל. לפיכך נשאלת השאלה האם זוהי מה הסיבה הדוחפת את מחירי כלל המוצרים מעלה כולל מחירי הדירות. ירידת ערך הכסף,או אינפלציה יכולה לספק הסבר לכך. הממשלה מצהירה בגלוי על יעד אינפלציה של כ-2-3 אחוז. מטבע הדברים יעד אינפלציה חיובי משפיע ויגרום בטווח הארוך לעלייה מתמדת של מחירי הדירות. לפיכך, ניסיון לעצור או להוריד את מחירי הדירות מבלי לשנות את המערכת המוניטארית הנוכחית נידון לכישלון. 

 מקורות 

1.                   ↑ משתמש DeKine באתר kiteSite 

2.                   ↑ 17 ליולי 2011, עוד בלוג תל-אביבי, יואב לרמן 

3.                   ↑ 17 ליולי 2011, עוד בלוג תל-אביבי, יואב לרמן 

4.                   ↑ משתמש רנה-דקארט באתר רוטר 

5.                   ↑ המספרים שמאחורי מחאת הדיור: המשקיעים התעשרו - ורכשו יותר ממחצית הדירות בת"א, דה מרקר, 18 ליולי 2011 

6.                   ↑ נדלן היום 

7.                   ↑ דה - מרקר 22 לאוקטובר 2010 

8.                   ↑ משתמש DeKine באתר kiteSite 

[עריכה]קישורים חיצוניים 

מחקרים 

·             מצוקת הדיור בישראל רון תקוה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 3.5.2008 

·             התייקרות הדירות בישראל – השלכות ודרכי התמודדות תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת,11/5/2009 

·             תיאור וניתוח העלייה במחירי הדיור תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10.10.2010 

·             מודלים שונים של דיור בר-השגה במדינות המפותחות ובישראל תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 17.11.2010 

[עריכה]כתבות 

·             שטייניץ: "לא כולם יכולים לגור בפנטהאוז בתל אביב" שר האוצר מספק את זווית הראייה שלו. כלכליסט, 24.07.11. 

·             כלכלנים: אין קיצורי דרך להורדת מחירי הדירות - דרוש תכנון לטווח הארוך דה מארקר, 18.07.2011 

·             כדי להוזיל את מחירי הדיור צריך לממש חלק מתוכנית ספדיה פרופ' שלמה חסון, מעריב, 21/7/2011 

·             פרופ' סטיוארט גבריאל: מחירי הדירות בישראל גבוהים - המצב מזכיר את ארה"ב שלפני המשבר דה מארקר, 17.07.2010 

·             המספרים שמאחורי מחאת הדיור: המשקיעים התעשרו - ורכשו יותר ממחצית הדירות בת"א דה מארקר, 18.07.2011 

·             בדיקה: רוב מכרזי הדיור מיועדים לחרדים עופר פטרסבורג, ynet 24.7.2011 

·             מחקר: חוסר השקיפות במינהל מקרקעי ישראל תורם לעליית מחירי הנדל"ן מחקר של מכון ירושלים דה מארקר, 13.07.2011 

·             כלכלנים: עליית מחירי הדיור החלה להיעצר ynet, 04.11.10 

קטגוריות: דיור | ישראל: כלכלה | אי שוויון